בחודשים אפריל ומאי 2015 בוצעה העברה של קטמרן חדש בשם SWELL מקייפטאון דר' אפריקה לוולנציה שבספרד. אפשר לעיין בבלוג של SWELL בקישור זה. טלמון אלכסנדרי, איש צוות בהעברה זו, שאל אם אוכל לתת ליווי בתחזיות באמצעות SMS לווייני. התנדבתי לעזור בהתאם לזמינות שלי. בסופו של דבר הייתי בארץ בכל תקופת ההפלגה שלהם ויצא לי להיתקשר איתם כמעט כל יום. זו פעם ראשונה שאני נותן תמיכה כזו לחציית אוקיאנוס והדבר הצריך התארגנות מסויימת בשולחן העבודה שלי כדי לעשות זאת ביעילות. בהמשך תאור קצר על התארגנות זו ושיטת העבודה שאימצתי.
תוכנת הניווט הימית OpenCPN שימש אותי כאמצעי משולב להצגת נתיב הפלגה ומקום עכשיוי ביחד עם חלק ממשאבי המטאורולוגיה ששימשו לבניית תחזית עבור ה-SWELL.
באיור למעלה מוצגת התשתית שהוכנה כשכבה בתוכנת הנייוט. השכבה מתארת את גבולות אזורי Metarea IIV ויותר צפונה Metarea II של ה-GMDSS. זה מאד עזר בעת קריאת התחזית המילולית של ה-GMDSS. את מיקום ה-SWELL עדכנתי בכל יום לפי הנ"צ שמופיע בדיווחי מיקום האוטומטיים שלהם באמצעות שרות SPOT.
בנוסף לקריאת התחזית המילולית של ה-GMDSS, עיינתי כל יום בתמונת המודלים העולמיים GFS וגם ECMWF. זאת באתר weatheronline.co.uk. את תוצר ה-GFS העלתי גם לתוך תוכנת הניווט באמצעות קובץ גריב כדי לקבל את התמונה למטה. הדבר אפשר לתת תחזית לגבי רוח וגלים בנתיב העתידי של השייט. בד"כ נתתי פרטים ל-48 שעות קדימה. תצוגת הגריב מאפשרת גם לראות משקעים וזה רומז יפה מאוד על קווי חזית.
תוכנת OpenCPN מאפשרת גם קליטה של מרשמי Weatherfax או לחליפין להוריד אותם מהאינטרנט אם התקשורת קיימת. השתמשתי בתכונה זו להוריד מפות סינופטיות של שרותי שונים. בהפלגה זו השתמשתי במרשמים של שרות המטאורולוגי הדרום אפריקה (ראה למטה ושימו שלב שהם אולי היחידים שעדיין מציירים את המרשם ביד!). גם ברזיל מפיקה מפה סינופטית לדר' האטלנטי, ברמודה מכסה את חלק מאזור קו המשווה ובצפון אטלנטי יש מפות של ארה"ב או אנגליה.
תוכנת הניווט מאפשר גם להעלות צלום לווין מז"א כשכבה. אפשר לראות יפה מאוד את פס העננות באזור ה-ITCZ - Inter Tropical Convergence Zone שהוא האזור שרוחות הסחר נפסקות בקרבת קו המשווה ויש רק "שטילים" ממושכים והרבה אי יציבות בגלל הזרמים העולים. כאן יש לא מעט סקוולים (סופות רעמים מקומיות).
את ה-ITCZ ניתן לראות היטב גם במציג הגריבים כאשר בוחרים להציג CAPE שהוא פרמטר של אי-יציבות.
בסופו של דבר צריך להחליט מה שהולכים לספר לחברים באמצע האטלנטי וצריך לעשות זאת ב-160 תווים שמסרון הלוויני של Imarsat מאפשר. לרב מסרון אחד מספיק אך מדי פעם שוגרו שני מסרונים ברצף כדי להכיל את כל המלל הדרוש. המסרונים שוגרו באמצעות דוא"ל כאשר יש להקפיד שתוכן המייל לא יהיה מעוצב HTML כדי לא לבזבז תווים. כמו כן כדאי להשאר באנגלית כדי לצרוך רק בייט אחד לכל תוו כי בעברית נדרשים שני בייטים לכל תוו.
החברים ב-SWELL בחרו ביודעין מסלול אשר היה במחציתו מול הגלים והרוח. מאיי קבו וורדה ועד גיברלטר. הם נלחמו באומץ עם הרבה מאד גלסים כדי להתקדם צפונה.
קטע קשה במיוחד היה בין קבו וורדה לאיים הקנרים. בצילום מטה אפשר לראות את מסלול ה-SWELL ברבע המערבי של המסך באזור הצטלבות הקוים האדומים. כאן הם התקדמו בקושי מול רוח וגלים חזקים במיוחד. רואים היטב את צל הרוח שנגרם מהאי טנריף שהוא הגדול מאיי הקנרים. צל זה הוא ברוחב 40 מיל ימי ובאורך של מעל 200 מיל ימי והיה כ-60 מיל מזרחית למקום ה-SWELL. הומלץ לצוות ה-SWELL להכנס לצל זה ואף נמסרו נ"צים של תזוזת הצל הצפוייה (נקודות סגולות). ה-SWELL אכן שט לאזור המוצל שבו הרוח הייתה חלשה ב-10-15 קשר והגלים מופחתים במטר אחד וזה אפשר להם לרוץ עם מנוע לעבר מסתור בקנריים.
