לשייטים בים התיכון חסר משאב אחד מרוכז אשר יכול לספק תשובות חיזוי עבור כל רוחב הצרכי השייט. מה מזג האויר שעומד להשפיע עלי בשבוע הזה ובשבוע הבא? מה הולך להיות בחצייה לרודוס בעוד יומיים? איך יהיה מזג האויר בשייט החופי בין האיים מחר ומחרתיים? האם כדאי לי להזמין יאכטה של המועדון להפלגה ביום חמישי?

מהר מאד מבינים ששרותי חיזוי מקבלים רק במשיכה ולא בדחיפה ויש צורך להכיר מהם המשאבים - מה מספק כל אחד מהם - ואיך אני בעצמי מרכיב תחזית נכונה ומאוזנת לצרכים שלי. הבלוג הזה בא לספק מספר טיפים בדרך לבניית תחזית עצמית עבור השייט בים התיכון. שייט באוקיאנוס דורש גישה אחרת כי יש משאבים אחרים, מגבלות תקשורת אחרות וצרכים קצת שונים. בבלוג זה אתרכז רק שמאפיינים של שייט בים התיכון.

להלן הצעדים שאני לוקח בבניית תחזית. כמובן יש יותר מדרך אחת לפשוט עור מחתול וכל דרך אחרת היא גם טובה.

צעד ראשון - בדיקת מודלים גלובליים

אני ממליץ, כצעד ראשון, לבדוק מה התחזית על פי מודל GFS ומודל ה- ECMWF עד כ-8 ימים קדימה. 

ניתן למצוא ממשק סביר עבור שניהם באותו דף באתר WeatherOnline כאשר למודל GFS ניתן גם לבחור מספר פרמטרים של מזג אויר לתצוגה. ה-ECMWF מראה איזוברים של לחץ ורוח. ניתן כמובן למצוא את מודל ה-GFS באתרים רבים נוספים כגון PassageWeather ובמודל ECMWF אפשר לצפות גם באתר הבית שלו.

מי שמשתמש בקורא קבצי גרים יכול להורד ולהציג גם בקורא את מודל ה-GFS. לצערי לא ניתן להשיג קבצי גריב של ECMWF.

צריך לזכור כי מודלים גלובליים עוסקים במערכות מזג אויר עולמיות כגון רמה אזורית (Azore High), שקע קפריסאי, אפיק ים סוף, אפיק פרסי וכו'. הן אינן ממדלות תופעות מזג אויר קטנות יחסית ומקומיות הנוצרות ממבנה השטח, הפרשי קרינה מקומיים קוי חוף וכו'. לכן מודל גלובלי מתאים לקבלת "התמונה הגדולה". שימוש במודל גלובלי לתחזית רוחות תהיה נכונה רק במרחבי מים פתוחים כגון חציית אוקיאנוסים ואף בהפלגות במרחב הפתוח של הים התיכון שלא בקרבת חופים. במקומות שיש השפעה רבה של אייים כגון בים האיגאיי התועלת של מודל גלובלי הוא רק לקבלת "התמונה הגדולה".

המשך קריאה: טיפים לתחזית תוצרת עצמית (DIY)